שנת סיום: 2019

כותרת עבודת הדוקטורט: ניסוי קליני לבחינת השפעת תרגול קשיבות על היענות לניטור עצמי ויעילות טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בקרב נשים עם הפרעות אכילה התקפיות

מנחה: פרופ' יעל לצר

רקע: בולימיה נרבוזה (Bulimia Nervosa; BN), הפרעת אכילה התקפית (Binge eating disorder; BED) ותסמונת אכילה לילית Night eating syndrome; NES)) הן הפרעות אכילה התקפיות (Binge Eating disorders; BE-Dis) המערבות התקפי אכילה כסימפטום עיקרי. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (Cognitive Behavioral Therapy; CBT) נחשב מזה מספר עשורים לטיפול מוביל ומבוסס מחקרית בהפרעות אלו, כאשר CBT-E הנו פרוטוקול עדכני הנחשב מחוזק ומתאים למגוון סוגי הפרעות האכילה ((Eating disorders; EDs. מטרות הטיפול העיקריות הפחתת הגבלות תזונתיות וסימפטומים הקשורים ב- EDsוהסדרת אכילה. שעורי הבית, הנחשבים מרכיב מרכזי בגישה זו, נמצאו קשורים באופן חיובי לתוצאות הטיפול. במסגרת שעורי הבית בטיפול CBT ל- BE-Disנדרשות המשתתפות לניטור עצמי (Self-monitoring; SM) בזמן אמת של האכילה, נסיבותיה, הרגשות והמחשבות הנלווים. עם זאת, למרות חשיבותו הרבה של SM , ישנן עדויות רבות לקשיי היענות והתמדה בו, העשויים להוביל לפגיעה משמעותית ביעילות ובתוצאות הטיפול. כמן כן, בשנים האחרונות מתרבות העדויות לתרומת קשיבות (Mindfulness) לטיפול ב-EDs, כגישה פסיכולוגית מערבית המוגדרת כ"שימת לב באופן ייחודי ומכוון לרגע הנוכחי, ללא שיפוטיות". עם זאת, למרות שפעולת SM מצריכה יכולת התבוננות, תיאור ושיום ההתרחשויות, טרם נבחנה השפעת כישורי קשיבות על היענות ל- SM ומכאן לשיפור תוצאות הטיפול.

מטרות: מטרת המחקר הראשית לבחון השפעת התערבות להקניית כישורי קשיבות על היענות ל- SM בטיפול  CBT ל- EDsועל תוצאות הטיפול מבחינת פסיכופתולוגיה של  EDsומבחינת היענות להנחיות התזונתיות והרכב המזון הנצרך. מטרות נוספות הן לבחון הבדלים בין קבוצת הניסוי לקבוצת הביקורת ברמת הקשיבות ובהיענות ל-SM. בנוסף יבדקו תהליכי תווך ומיתון, של מאפיינים אישיותיים ואבחנתיים העשויים להתערב בקשר שבין קשיבות להיענות ל-SM.

שיטות: מחקר זה הנו ניסוי קליני אקראי, במסגרתו יכללו נשים בגילאי 18-45 הסובלות מ- BE-Dis. המשתתפות יוקצו אקראית לקבוצת ניסוי או ביקורת, כאשר שתי קבוצות המחקר יקבלו תכנית CBT-E בת 17 מפגשים שבועיים קבוצתיים ו-3 פרטניים. קבוצת הניסוי תקבל בנוסף גם התערבות מקדימה בת 4 שבועות להקניית כישורי קשיבות, אשר יתורגלו גם מדי תחילת מפגש לאורך תכנית ה- CBT וכשעורי בית. קבוצת הביקורת תקבל 4 מפגשי הכנה תמיכתיים, ללא תכני ותרגול קשיבות. SM יבוצע באמצעות טלפון-חכם על גבי טופס מקוון ייעודי, אשר ינותח לשם בחינת היענות ל-SM באמצעות מדידת  מספר הימים שתועדו, מידת הפירוט, תיעוד בזמן אמת, היקף השימוש בעמודת המחשבות והרגשות ושיום הרגשות. תיעוד בזמן אמת יבחן באמצעות השוואת פערי זמן בין עיתוי האכילה המדווח לבין זמן ההקלדה שנרשם בטופס המקוון. הערכת רמת הקשיבות, תוצאות הטיפול, ומשתנים מתערבים פוטנציאלים תבוצע באמצעות שאלונים לדווח עצמי שימולאו לפני, במהלך, בתום הטיפול ו-3 ו-6 חודשים לאחר סיומו. תוצאות הטיפול מבחינת היענות להנחיות התזונתיות יבחנו באמצעות ניתוח תכני ה-SM השוואת מספר הארוחות ביום והרכבן בתחילת, באמצע ובסוף תכנית CBT-E.

חשיבות המחקר: התערבות להקניית ותרגול כישורי קשיבות אשר תוביל לשיפור היענות ל- SMעשויה לשפר תוצאות טיפול CBT מבחינת פסיכופתולוגיה של EDs. בנוסף, הבנת גורמים העשויים להיות קשורים בהיענות ל- SM עשויה לתרום להערכת ההתאמה לתכנית, למניעת נשירה ולחסכון במשאבים.