שנת סיום: 2017

כותרת עבודת הדוקטורט: פיתוח מודל לניבוי סיכון לתמותה ממחלות לב לפי עוקבת CORDIS

מנחים: פרופ' מנפרד גרין, פרופ' שירה זלבר שגיא 

 מחלות לב, מחלות כלי דם ואירועים מוחיים, מהווים את הגורם העיקרי בעולם לתמותה, לנכויות ולאשפוזים בגברים ונשים מגיל 40 ומעלה. בדרך כלל  מספר גורמי סיכון גורמים להתפתחות מחלות לב באדם כלשהו ורק במקרים נדירים, למשל היפרליפידמיה משפחתית, יגרום לכך רק גורם סיכון אחד.  על כן, חשוב להבין מה הם גורמי הסיכון השונים, מה יחסי הגומלין ביניהם, כיצד הם משפיעים על התפתחות מחלות לב וכיצד ניתן למנוע אותם על מנת להפחית את הסיכון להתפתחות מחלות לב ועל כן להפחית גם את התחלואה, את הנטל הכלכלי של הטיפול בה ואת התמותה ממחלות אלה.

החל מאמצע המאה-העשרים מחקרי עוקבה פרוספקטיביים על אוכלוסיות גדולות, שהידוע והמפורסם בהם הוא מחקר פרמינגהם, במטרה לזהות ולקבוע את הקשר בין גורמי סיכון למחלות שונות, ובכללן מחלות לב ובין תחלואה ותמותה ממחלות אלו. תוצאות מחקרים אלה הביאו לפיתוח מערכות להערכת סיכונים (risk estimation systems) הנמצאות בשימוש בקליניקה והמאפשרות לחזות את הסיכוי של אדם כלשהו לחלות במחלת לב ולהפחית סיכוי זה על ידי הפחתת גורמי הסיכון.

כיוון שמערכות להערכת סיכונים מתבססות על מחקרי אוכלוסייה, הן יעילות יותר באוכלוסייה שבה נערך המחקר ומתאימות פחות לאוכלוסיות אחרות עקב הרכב גנטי שונה של האוכלוסייה, אורח חיים שונה, הרגלי תזונה אחרים וכדומה. על כן יש צורך ליצור או להתאים מערכות כאלה לאוכלוסייה שבה רוצים לנבא את הסיכונים. מערכות לניבוי סיכון לתמותה ממחלות לב המשמשות כיום את הרופאים בישראל מתבססות על מחקרי עוקבה פרוספקטיביים שנערכו בארה"ב ובאירופה. על כן הן פחות מתאימות לשמש את האוכלוסייה בישראל. במחקר הנוכחי אתבסס על מחקר עוקבה פרוספקטיבי גדול לזיהוי גורמי סיכון לתמותה ותחלואה במחלות לב שנערך בישראל  - מחקר CORDIS (Cardiovascular Occupational Risk Factor determination in Israel Study) שנערך בשנות סוף ה-80. הנתונים ממחקר זה יוצלבו עם נתוני תמותה עדכניים על מנת לבדוק את הקשר בין גורמי סיכון שונים למחלות לב ובין תמותה ממחלות לב.  באמצעות המידע שיתקבל ושיטות סטטיסטיות מתאימות, אצור מערכת לניבוי סיכונים לתמותה ממחלות לב שתהיה מותאמת לאוכלוסייה הישראלית.

מטרה משנית של המחקר היא לתקף את השאלונים המקוריים של מחקר CORDIS עם שאלונים מקבילים מתוקפים המקובלים היום במחקרי עוקבה. הדבר יוכל לתת משנה תוקף לממצאי המחקרים שהתבססו על עוקבת  CORDIS ולשמש ככלי מחקר במחקרים עתידיים שיידרשו מידע על בסיס שאלונים אלה.