שנת סיום: 2020

כותרת עבודת הדוקטורט: הערכת יעילות טיפול שמרני לעומת שילובו עם רפלקסולוגיה ורפלקסולוגית דמה על חרדה טרום ניתוחית ועל תחלואה ואיכות חיים בתר ניתוחית בחולים העוברים כריתת כיס מרה אלקטיבית בשיטה לפרוסקופית: מחקר קליני מבוקר, חד סמיות ואקראי

מנחים: פרופ' ליטל קינן בוקר, פרופ' אורנה בראון אפל

 

תקציר

רקע:  חרדה טרום ניתוחית הינה תופעה שכיחה. למרות הטיפול השמרני המקובל באמצעות נוגדי חרדה, אחוז ניכר מהמנותחים ממשיך לדווח על רמת חרדה משמעותית. במספר לא מבוטל של מחקרים נמצא מתאם בין חרדה טרום ניתוחית, בפרט בניתוחי כיס מרה, לבין תחלואה בתר ניתוחית (כאב, בחילה, ריפוי פצעים לקוי ועיכוב תהליך השיקום). שיטות שונות ברפואה משלימה (ר"מ) נמצאו יעילות בהפחתת חרדה טרום-ניתוחית ובכללן טיפול ברפלקסולוגיה, אשר יעילותו נבדקה בהקשר זה בעבודות בודדות. אחת הבעיות במחקר בתחום זה הוא השליטה באפקט הפלצבו האפשרי שיכול להיות לטיפול הכרוך במגע ובאינטראקציה עם מטפל. למיטב ידיעתנו, עד כה לא נערך מחקר מבוקר ואקראי הבוחן את יעילותה של רפלקסולוגיה בהפחתת חרדה טרום ניתוחית וסיבוכים בתר ניתוחיים בהשוואה לרפלקסולוגית-דמה ולטיפול שמרני הכולל טיפול תרופתי בנוגדי חרדה לפי שיקול דעתו של הרופא המרדים.

מטרה: לבחון את יעילותו של טיפול משולב של רפלקסולוגיה + טיפול שמרני (קונבנציונלי) בהשוואה לטיפול משולב של רפלקסולוגית-דמה + טיפול שמרני (במטרה לשלוט באפקט פלצבו אפשרי) ובהשוואה לטיפול שמרני בלבד בהפחתת חרדה טרום ניתוחית במנותחי כיס מרה אלקטיביים בגישה לפרוסקופית. מטרה נוספת היא לבחון את השפעת הטיפולים השונים על  תחלואה ואיכות חיים בתר ניתוחית, במטופלים.

שיטות: ניסוי התערבותי  עם הקצאה אקראית מלאה וחד סמויה, על כ-300 מטופלים המועמדים לניתוח אלקטיבי של כריתת כיס מרה בגישה לפרוסקופית. כשלב מקדים לניסוי הקליני, פותח וגם תוקף שאלון ייחודי להערכת ציפיות ועמדות של המטופל ביחס לרפלקסולוגיה (IBEAR-16). כמו כן התבצע תהליך דלפי באמצעות מומחים שהוביל להסכמה לגבי טיפול רפלקסולוגיה אחיד לכל המטופלים בנקודות מוסכמות, כמו גם טיפול ברפלקסולוגית – דמה אחיד שלא בנקודות הלחץ המוסכמות.

מסקנות וסיכום: ממצאי המחקר מצביעים כי לשתי ההתערבויות הכרוכות במגע (רפלקסולוגיה ורפלקסולוגית-דמה) יתרון ברור על פני הטיפול הסטנדרטי בהפחתת חרדה טרום ניתוחית, ללא הבדל מובהק בין שתיהן. עם זאת,  לטיפולי הרפלקסולוגיה נצפה יתרון קל/קטן בהשוואה לרפלקסולוגית דמה בהפחתת חרדה טרום ניתוחית במי שמלכתחילה סובלים מרמת חרדה בינונית עד גבוהה.  המסקנה היא כי לטיפולי רפלקסולוגיה יש אפקט פלצבו מסויים (שכשלעצמו מוצלח יותר מהטיפול הסטנדרטי בהפחתת חרדה טרום-ניתוחית) אבל בתת הקבוצה עם חרדה בינונית-גבוהה, לטיפולי רפלקסולוגיה יתרון שמעבר לאפקט פלצבו.

לאור היקף התופעה של חרדה טרום-ניתוחית והשלכותיה האפשריות על בריאות הציבור. יש מקום לשקול טיפול  רפלקסולוגי להפגת חרדה טרום ניתוחית. אנו ממליצים על המשך מחקרים בהיקפים גדולים יותר, שיאפשרו לאשש ממצאים אלה ולבסס אותם, הן בהקשר לרפלקסולוגיה והן בהקשר לטיפולים משלימים אחרים.