שנת סיום: 2014

כותרת עבודת הדוקטורט: הערכת שיעורי מחלות ממאירות בקרב חולי סוכרת סוג 2 באוכלוסייה הערבית הבוגרת  בצפון הארץ והקשר עם גורמי סיכון אפשריים שונים  

מנחה: פרופ' רפי כראל

סוכרת סוג II מהווה בעיית בריאות משמעותית והימצאותה הולכת ועולה בעולם בכלל ובאוכלוסייה הערבית בישראל בפרט. היא מזוהה עם סיבוכים קשים, אקוטיים וכרוניים, המשפיעים לרעה הן על איכות החיים והן על ההישרדות של החולים. ההימצאות וההיארעות של סרטן באפן כללי ושל אתרים ספציפיים באוכלוסייה הערבית גם היא הולכת ועולה עם השנים.

חלק גדול מגורמי הסיכון לתחלואה בסרטן וסוכרת II הם גורמים משותפים, כמו: גיל, מין, גזע / מוצא אתני, השמנת יתר, חסר פעילות גופנית, תזונה, עישון וצריכת אלכוהול

במחקרים אפידמיולוגים רבים הודגם כי הגורמים הקשורים סיבתית עם היארעות סרטן בעיקרם הם: עישון, השמנה וחוסר פעילות גופנית, אשר כולם גורמי סיכון הניתנים למניעה. בישראל מצביעים כל סקרי הבריאות הלאומיים על הימצאות גבוהה של עישון באוכלוסייה המגיעה עד ל-50% בקרב גברים ערבים (לעומת 32% בקרב היהודים). המצאות ההשמנה היא כמעט פי שניים בקרב נשים ערביות לעומת נשים יהודיות. שיעור ערביי ישראל שהם פעילים גופנית על בסיס קבוע (11% בקרב גברים ו 8% בקרב נשים) הוא נמוך לעומת יהודים ישראלים (23% אצל גברים ו -24% עבור נשים).

מחלת הסרטן ניתנת בחלקה למניעה. חלק מהמקרים קשורים אמנם לסיבות גנטיות אך רוב ניתנים למניעה ע"י התנזרות מעישון סיגריות, צריכת תזונה בריאה הכוללת מזון מהצומח, מעט בשר אדום, צריכה מוגבלת של אלכוהול ומלח, עיסוק בפעילות גופנית ושמירה על משקל תקין. מחקרים רבים הצביעו על אפקט מגן בפני סרטן שנוצר עם העלייה בצריכת פירות וירקות.

למרות העובדה שעישון סיגריות, השמנה, חסר פעילות גופנית הם גורמי סיכון עיקריים לסרטן, המחלה מתרחשת בקרב מיעוטם של הערבים שאצלם קיים שיעור גבוה של גורמי סיכון אלה, יחסית לאוכלוסיות אחרות .ייתכן כי לגורמים תזונתיים ו/ או למועדות גנטית יש חלק בהורדת הסיכון לסרטן.

מטרת עבודה זו היא להעריך הסיכון להיארעות סרטן בחולי סוכרת סוג II בערבים ישראליים מבוגרים, כמו כן להעריך ולהשוות את הצריכה התזונתית בין קבוצת חולי הסרטן לבין קבוצת הביקורות (החופשיים מסרטן) על מנת לנסות ולהבין את המשקל של תזונה ואורח חיים בהגברת הסיכון לתחלואה בסרטן או להגנה מפניו.

שיטות

עבודה זו כללה שני מחקרים. מחקר ראשון, קוהורט היסטורי, התבסס על נתוני היארעות סרטן וסוכרת באוכלוסייה הערבית הבוגרת מבוטחי כללית שירותי בריאות מחוז חיפה וגליל מערבי. מקורות המידע היו מאגרי מידע קיימים ברשומה הממוחשבת של כללית שירותי בריאות, מחוז חיפה וגליל מערבי. המחקר השני הינו מסוג מקרה- ביקורת מקונן ומזווג.

אוכלוסיית המחקר הקוהורט ההיסטורי מנתה 88,934 את כל הערבים הבוגרים (מעל גיל 25 שנים) המבוטחים בקופ"ח כללית מחוז חיפה וגליל מערבי, מינואר 1999 ועד ל 31 לדצמבר 2008. למחקר מקרה ביקורת נדגמו באופן אקראי 130 חולי סרטן (60 חולי סרטן המעי הגס, 40 חולות סרטן שד ו 30 חולי סרטן ערמונית) מבין מקרי הסרטן החדשים ממחקר הקוהורט ההיסטורי ו 130 ביקורות אקראיות ללא סרטן, ממבוטחי כללית שירותי בריאות בין השנים 1999-2008.

איסוף הנתונים נעשה באמצעות ראיון פנים אל פנים בביתו של המרואיין לאחר הסבר וקבלת הסכמה מדעת. המידע נאסף באמצעות שאלון דמוגרפי ושאלון הרגלי תזנה, שפותח ע"י משרד הבריאות והותאם לאוכלוסייה הערבית.

התפלגות המשתנים הדמוגרפיים הוצגה לכל אחת משתי הקבוצות כאחוז או כממוצע בליווי סטיית תקן. השוואה סטטיסטית בין המקרים לביקורות התקבלה ע"י מבחן חי- בריבוע למשתנים קטגוריאליים וע"י מבחן t למשתנים רציפים. מודל רגרסיה רבת משתנים בוצע לצורך הערכת הקשר בין גורמי צריכה תזונתית לסיכון לסרטן לאחר תקנון למשתנים מבלבלים. חושב יחס סיכונים בליווי 95% רווח בר סמך לכל אחד ברבעון השני, השלישי והרביעי בהשוואה לרבע הראשון של הצריכה של רכיב התזונה.

תוצאות

ממצאי מחקר הקוהורט ההיסטורי מצביעים על היארעות עודפת של 9% של סרטן בנשים ערביות סוכרתיות לעומת לא סוכרתיות מתוקנן לגיל, עישון ו BMI, (SIR=Standardized incidence rates) SIR=1.09(95% CI; 0.98-1.20, p=0.053) עודף תחלואה זה אינו מובהק סטטיסטית. לעומת זאת נצפתה היארעות נמוכה בכ- 10% של סרטן בגברים ערביםסוכרתייםבהשוואה לגברים ערביםלא סוכרתיים, 0.90 SIR=95% CI; 0.81-0.99, p=0.018)). הבדל תחלואה זה היה מובהק סטטיסטית.

נצפתה היארעות עודפת של 287%-327% ומובהקת סטטיסטית לסרטן הלבלב בגברים ונשים סוכרתיים לאחר תקנון לגיל, מין,עישון וBMI, (ביחס לבוגרים ערבים שאינם חולי סוכרת)בהתאמה SIR=3.27 , (95%CI; 1.49-5.05)  ו2.87 SIR= ( (95%CI; 1.25-4.50.

הסיכון להארעות סרטן המעי גס בנשים וגברים חולי סוכרת לא היה מובהק סטטיסטית,SIR =1.3 (95%CI; 0.98-1.62, P=0.052),( (SIR=1.05 95% CI; 0.76-1.34, בהתאמה. כלומר אינו עולה באופן מובהק על זה שקיים בבוגרים ערבים שאינם חולי סוכרת.

במחקר מקרה ביקורת מקונן, של 130 חולי סרטן ו-130 ביקורות  נמצא שהסוכרת מורידה סיכון באפן  מובהק סטטיסטית לתחלואה בסרטן בגבריםOR= 0.9 (0.7-0.97)P=0.01 , אך לא בנשים p=0.4(0.8-1.8 OR= 0.9 (

בהשוואת צריכת מזון  ברבעון העליון לעומת התחתון של הצריכה נמצא כי הסיכון לסרטן ירד ב- 62% עבור צריכת ירקות טריים  ,(OR=0.38; 95% CI; 0.18-0.46, p=0.0001)ירידה ב 80%  עבור צריכת ירקות מבושלים (OR=0.20; 95% CI; 0.08-0.36, p=0.0001) וב-60% עבור צריכת פירות טריים ((OR=0.40; 95% CI; 0.20-0.58, p=0.0001. צריכת בשר הייתה קשורה לעודף סיכון מובהק, גבוה פי 2.9, לסרטן (95% רווח סמך.(1.7- 4.8

מסקנות

צריכת מזון ברמות גבוהות של פירות וירקות ומיעוט צריכה של בשר אדום נקשרו כבעלי אפקט מגן בפני סרטן בקרב ערבים בוגרים (מבוטחי כללית שרותי בריאות מחוז חיפה וגליל מערבי). למרות שאחוזי העישון, השמנה וחסר פעילות גופנית גבוהים באוכלוסייה הנ"ל, היא עדיין נהנית מהגנה מפני סרטן, כנראה בגלל האפקט המגן של חשיפה תזונתית לרכיבי תזונה המעורבים במניעה של סרטן. בנוסף לגורמים תזונתיים ייתכן שגורמים גנטיים יכולים להסביר את ההיארעות וההמצאות הנמוכה של סרטן בקרב האוכלוסייה הנ"ל. מחקרים נוספים דרושים בתחום הסביבתי- גנטי כדי לבסס את הקשר בין גורמים סביבתיים כולל תזונה ומאפיינים גנטיים, לבין הסיכון להתפתחות סרטן.