שנת סיום: 2023

כותרת עבודת הדוקטורט: הגורמים המשפיעים על שימושים בשירותים מקוונים והשפעתם על ניהול המחלה ותוצאי הבריאות במחלת הסוכרת

מנחים: פרופ' אורנה בראון אפל

תקציר

רקע

מחלת הסוכרת היא מחלה מטבולית כרונית, שכיחה, המסיבה נטל אישי וחברתי למטופלים ולמערכת הבריאות. היא גובה מהמשק מחיר גבוה, והיא אחד האתגרים הבריאותיים המרכזיים של מערכות הבריאות בעולם במאה ה-21.

שיעורי התחלואה נמצאים בעלייה מתמדת, ולראיה, מספר המבוגרים הסובלים מסוכרת גדל פי שלושה רק ב-20 שנה האחרונות. על רקע זה, העידן הנוכחי מציע הזדמנויות דיגיטליות (מקוונות) חדשניות לניהול מוגבר של הטיפול הרפואי ושל מחלת הסוכרת. הטכנולוגיות בתחום הסוכרת כוללות חומרה, תוכנה ומכשירים טכניים המסייעים לשלוט במחלה בהתחשב במרכיבי הטיפול השונים ביניהם: כלים דיגיטליים (מקוונים) לסיוע אדמיניסטרטיבי וכלים דיגיטליים (מקוונים) לייעוץ רפואי. במחקר זה נכללו השימושים המקוונים הדיגיטליים הכוללים שימוש באפליקציה ובאתר האינטרנט של שירותי בריאות כללית, המחייבים כניסה עם סיסמה אישית.

מטרת מחקר זה היא לאפיין את הגורמים המשפיעים על השימוש בשירותים המקוונים בקרב חולי סוכרת מבוטחי שירותי בריאות כללית, והקשרים בין שימושים אלו לתוצאי הבריאות – ביצוע ואיזון HbA1c, ביצוע ואיזון LDL, HDL, ביצוע ואיזון טריגליצרידים, ביקורים אצל רופאים, היענות לטיפול תרופתי, בדיקת כף רגל סוכרתית והרגלי עישון.

אוכלוסיית המחקר: חולי סוכרת מבוטחי שירותי בריאות כללית, דוברי עברית.

שיטות:

נבחר מערך מחקר משולב, שכלל אינטגרציה של החלקים האיכותני והכמותני של המחקר. שני החלקים לא התרחשו במקביל.

בשלב הראשון נערך מחקר איכותני שהתבסס על ראיונות אישיים עם חולי סוכרת בשירותי בריאות כללית. בשלב זה מופו גורמים מקדמים וחסמים לשימוש בשירותים המקוונים שהיו בסיס לפיתוח שאלון לסקר הטלפוני. בשלב השני נערך סקר, שהמשתנים הכמותיים שבו התבססו על התמות, הקודים והקטגוריות שנחקרו בשלב הראשון. השלב השני היה מורכב מריאיון טלפוני באמצעות שאלון מובנה, בקרב מדגם של 668 חולי סוכרת מבוטחי שירותי בריאות כללית, למטרות מיפוי משתנים סביבתיים ושימושים מדווחים בשירותים המקוונים.

בשלב השלישי קושרו שתי שיטות המחקר ואורגנו לדיון אינטגרטיבי. בשלב זה נחצבו נתונים ממערכות המידע של שירותי בריאות כללית – משתנים סוציו-דמוגרפיים, משתנים סביבתיים, שימושים מדווחים בשירותים המקוונים וכן מדדי איזון ויעדי המטרה של 136,332 חולי סוכרת – שירותי בריאות כללית. המידע הופק ממאגר המידע המרכזי של שירותי בריאות כללית. נוסף על כך, בוצעו ניתוחים סטטיסטיים לזיהוי קשרים בין המשתנים התלויים לבין משתני האיזון ומידת מובהקותם. כמו כן חושבה סטטיסטיקה תיאורית למשתני המחקר; חושבו ניתוחים דו משתניים (חי בריבוע, מתאמים, רגרסיות לינאריות ולוגיסטיות פשוטות) בין מדדי ניהול המחלה ותוצאי הבריאות לבין משתני הרקע והשימוש בשירותים מקוונים; וחושבו רגרסיות לינאריות ולוגיסטיות רב משתניות עבור מדדי ניהול המחלה ותוצאי הבריאות לפי משתני הרקע והשימוש בשירותים מקוונים.

ממצאים עיקריים:

שיעור המשתמשים בעלי הסיסמה לשירותי האון-ליין בקרב חולי סוכרת בשירותי בריאות כללית גבוה – 87% (מאגר מידע) – אולם שיעור השימוש המדווח לצורכי קבלת טיפול רפואי ומענה לשאלות רפואיות (סקר) הוא 35%. נמצא קשר בין משתנים סוציו-דמוגרפיים לשימוש בשירותים מקוונים – הסיכוי לשימוש בשירותים מקוונים רב יותר עבור גברים צעירים, עבור חולים בסוכרת לזמן ממושך יותר ועבור מי שאינם מתגוררים במחוז המרכז. בקרב משתתפי הסקר נמצא גם כי השימוש בשירותים המקוונים גבוה יותר ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר ונמצא כי הקבוצה הדמוגרפית של החילוניים אף היא משתמשת בשירותים המקוונים בסבירות גבוהה יותר ביחס לקבוצות דמוגרפיות אחרות. מבחינת המשתנים ה"סביבתיים", נמצא כי רוב משתתפי הסקר מדווחים על תמיכה משמעותית מן הצוות המטפל. במקביל, קרוב למחצית עד כמעט שני שליש מדווחים על קושי משמעותי עם הטיפול התרופתי, קושי בשמירה על תזונה מתאימה וקושי בהתמדה בפעילות גופנית. בנוגע לתוצאי הבריאות, נמצא קשר בין שימוש בשירותים המקוונים לבין תוצאים בתחום ניהול המחלה: שיעורי ביצוע בדיקות מעקב גבוהים יותר בקרב משתמשים, ביקורים אצל רופאים בשיעורים גבוהים יותר בקרב משתמשים, שיעור גבוה יותר של היענות לטיפול תרופתי בקרב משתמשים בשירותים המקוונים ודיווח על בדיקת כף רגל עצמאית קשור לשימושים מקוונים. כמו כן, בתחום איזון המחלה נמצא ששימוש בשירותים מקוונים קשור לשיעור גבוה יותר של איזון LDL. אי שימוש בשירותים מקוונים נמצא קשור לעישון מדווח.

באיזון HbA1c, המהווה את המדד המרכזי באיזון סוכרת, נמצא הבדל של כמעט 1%, המהווה כ-1,000 חולים, בין המשתמשים בשירותים מקוונים לבין אלו שאינם משתמשים (בקרב המשתמשים גבוה יותר). זהו ממצא נמוך מרף המשמעות הסטטיסטית שנקבע. למרות זאת, על פי חוות דעת מומחים, טכנולוגיה המביאה לשיפור באיזון HbA1c בקרב חולי סוכרת לא מאוזנים היא בעלת משמעות קלינית חשובה ובעלת פוטנציאל לפיתוחים עתידיים.

לסיכום, שימוש בשירותים המקוונים מהווה אחד הגורמים המנבאים איזון סוכרת – הכוללים בין היתר גיל, מגדר, מחוז מגורים, משך הסוכרת ו-BMI – אך אינו המשמעותי מבניהם.

דיון ומסקנות:

המחקר הנוכחי הוא המחקר הראשון ברמה הארצית המספק תמונה תיאורית של שימושים מקוונים עבור אוכלוסייה ספציפית ורחבת היקף של חולי סוכרת. המחקר מספק תמונה ברורה של המאפיינים הדמוגרפים והסביבתיים של המשתמשים בשירותים המקוונים בקרב אוכלוסיית המחקר. כמו כן, מלמד המחקר על הקשרים בין השימושים המקוונים לבין מדדי תוצאה בתחום ניהול המחלה ועל מיעוט הקשרים בין שימושים אלו לבין מדדי התוצאה, בתחום איזון יעדי המטרה.

הכלים המקוונים הזמינים היום למבוטחים גנריים למדי ואינם נותנים מענה מספק מבחינת כלים לאיזון המחלה. במידה שהשירותים המקוונים מעודדים שימוש, הרי שזה כמעט רק ככלי אדמיניסטרטיבי. הממצאים מצביעים על צורך בתוכנית לאומית רוחבית להטמעת הכלים המקוונים באופן שיבטיח את מיצוי הפוטנציאל הקיים בכלים המקוונים, תוך התאמתם למאפייני החולים, צורכיהם ותרבותם, למען שיפור איזון מחלת הסוכרת. לבסוף, מיצוי הפוטנציאל הטמון בכלים הדיגיטליים וביצירת ערך למטופלים ולארגוני הבריאות מחייב טרנספורמציה דיגיטלית כוללת.