שנת סיום: 2016
כותרת עבודת הדוקטורט: הערכת הגורמים המנבאים השתתפות בעבודה לאחר פציעות באמה, כף יד ואצבעות בקרב עובדי צווארון כחול, גברים יהודים וערבים, מצפון הארץ
מנחים: פרופ' רפאל כראל, ד"ר משה שרעבי ופרופ' נאוה רצון
הנטל של אנשים החיים עם מוגבלות על החברה הינו משמעותי. שילובם של אנשים אלו בעולם העבודה מהווה אתגר מרכזי מבחינה כלכלית, חברתית, אישית ובריאותית.
ליד תפקיד חשוב בביצוע עצמאי של מיומנויות שונות המאפשרות ביצוע פעילות יום יומית משמעותית. פגיעות טראומתיות בידיים מהוות גורם משמעותי בהגבלה בהשתתפות בתחומי עיסוק עיקריים לאדם. עובד לאחר שנפגע בידיו יכול להתקשות לחזור לעיסוקו הקודם ובעקבות כך נוצרים קשיים כלכליים, חברתיים ואחרים.
מאחר והיד הינה האיבר הפעיל בגפה העליונה, אבל גם הפחות מוגן, פגיעות ידיים הן נפוצות ונחשבות לאחת השכיחות מבין הפגיעות. בנוסף, פגיעות ידיים כרוכות בטיפול רפואי ושיקומי ממושך, בהיעדרות ממושכת מעבודה ובהוצאות כספיות לטיפול ולפיצוי.
החזרה לעבודה לאחר מחלה או פציעה הינה תהליך מורכב המושפע מגורמים רבים ואחת מהבעיות המרכזיות בתהליך השיקום של אדם מוגבל. קיימת הסכמה שגורמים הקשורים למצב הבריאותי או ממצאים רפואיים אובייקטיביים, אינם הגורמים היחידים המשפיעים על חזרה לעבודה. כיום, מושם דגש על אינטגרציה בין גורמים רפואיים, פסיכו סוציאליים, אישיים וסביבתיים כמשפיעים על השתתפות בעבודה לאחר פציעות ידיים.
מטרת המחקר:
השוואה בין גברים עובדי כפיים לאחר פציעות ידיים משתי קבוצות אתניות (ערבים ויהודים) בהקשר עם גורמים שונים המשפיעים על חזרה לעבודה.
מחקר העוקבה המתוכנן, יסייע בידינו לאתר גורמים המשפיעים על השתתפות בעבודה לאחר פציעות ידיים בקבוצות אתניות שונות. על בסיס מידע זה נוכל לפתח גישות טיפוליות שונות שיאפשרו את שילובם מחדש של אנשים הסובלים ממוגבלות לאחר פציעות ידיים בחברה תוך התחשבות ברקע התרבותי שלהם.
מחקר זה הוא אחד הניסיונות הראשונים בארץ לבדוק את הגורמים השונים המשפיעים על חזרה לעבודה. מידע ממחקר זה יוכל להביא להפחתה ימי היעדרות מעבודה, שיפור וקיצור את תקופת השיקום ולבסוף, יתרום לידע לגבי השאלה- האם השיטות הטיפוליות השיקומיות הנהוגות כיום מותאמות לצרכים התרבותיים ולערכים של קבוצות אתניות שונות בארץ.