שנת סיום: 2020

כותרת עבודת הדוקטורט: אפיון הגורמים הקשורים להרגלי הפעילות הגופנית בצה"ל באמצעות המודל הסוציו-אקולוגי

מנחה: פרופ' אורנה בראון אפל

תקציר

רקע: היעדר פעילות גופנית הינו גורם הסיכון הרביעי בחומרתו לתחלואה ותמותה נלווית בעולם ושיעורו הולך ועולה במדינות רבות בכל שנה. בנוסף היעדר פעילות גופנית הינו גורם מעמסה על שירותי הבריאות ועל הכלכלה (World Health Organization, 2010). הרגלי הפעילות הגופנית עשויים אף להשפיע על הצבא בהיבטים ארגוניים, כגון כשירותו לעמוד במשימותיו והתפוקה של המשרתים בו (US, 1992).

עפ"י הממצאים בצה"ל, שיעור העומדים בהמלצות לפעילות גופנית בקרב חיילי החובה הוא כ-50% בלבד. בקרב הקצינים ואנשי הקבע שיעור העומדים בהמלצות הינו 20% בלבד. זאת למרות ההוראות המחייבות ביצוע אימונים גופניים לכלל המשרתים בצה"ל (2013).

הצורך בבניית מדיניות ותוכניות התערבות רלוונטיות לשיפור הרגלי הפעילות הגופנית במהלך השירות הצבאי מחייב זיהוי הגורמים המעכבים והמעודדים את יישום הוראות הצבא בנושא פעילות גופנית.

המסגרת התיאורטית למחקר זה התבססה על המודל הסוציו-אקולוגי של סאליס (An Ecological Model of Physical Activity), לפיו הפעילות הגופנית מושפעת מגורמים בארבע רמות: רמת הפרט, ברמת הסביבה החברתית-תרבותית, רמת הסביבה הפיסית והרמה הארגונית.

מטרת המחקר: אפיון מכלול הגורמים הקשורים להרגלי הפעילות הגופנית בקרב חיילי צה"ל באמצעות המודל הסוציו-אקולוגי.

שיטות המחקר: המחקר הנוכחי הורכב משני חלקים - מחקר כמותי ומחקר איכותני:

מחקר כמותי – מחקר חתך (Cross Sectional) בוצע בקרב 500 חיילים וקצינים בשירות חובה וקבע, משני המינים ובטווח הגילאים 49-18. מסגרת הדגימה הייתה רשימת יחידות צה"ל, ממנה נדגמו היחידות באמצעות דגימת אשכולות אקראית בריבוד לסוגי היחידות השונות – יחידות מיוחדות, שדה או עורפיות, ובריבוד לסוגי התפקידים השונים בצה"ל – לוחמים, תומכי לחימה ועורפיים. הנדגמים ביחידות השונות נדגמו באופן אקראי. כלי המחקר כלל שאלון אנונימי למילוי עצמי, שהורכב משאלות בנושא הרגלי הפעילות הגופנית והמשתנים ברמות השונות הקשורות בהם – ידע, עמדות ותפיסות, נורמות ואקלים חברתי, סביבה פיזית טבעית ובנויה בבסיס ומשתני רקע בלתי תלויים לגבי אופי השירות הצבאי ומצב הבריאות.

מחקר איכותני-קונסטרוקטיביסטי – איסוף הנתונים בוצע באמצעות ראיונות אישיים בקרב 10 מפקדי יחידות בצה"ל, לשם זיהוי ואפיון הגורמים הקשורים לפעילות גופנית בצה"ל: (א) להבין ולהכיר את התפיסות והעמדות של המפקדים בהקשר של הרגלי הפעילות הגופנית בצה"ל; (ב) לבחון את תהליך קבלת ההחלטות ויישומן של מערכת הפקודות והנהלים של צה"ל בנושא כושר גופני; (ג) לזהות את החסמים, דרכי ההתמודדות, תהליכים ותמורות הקשורים ביישום הפקודות בנושא פעילות גופנית בצה"ל. הנדגמים נבחרו בשיטת 'מדגם מכוון' על פי לוח דגימה עם ייצוג לסוגי היחידות והתפקידים השונים – יחידות מיוחדות, יחידות שדה, יחידות עורפיות ומומחי תוכן. מהלך הדיון נוהל באמצעות פרוטוקול שנכתב מראש, הוקלט ושוכתב כמקובל בראיונות אישיים. עיבוד הנתונים נעשה באמצעות תוכנת ti Ver. 8 ובשיטה אינדוקטיבית, על פיה ההבנות והמסקנות נבנות על סמך הממצאים העולים מהשדה, בהתאם לתפיסת המרואיינים.

מסקנות עיקריות: קיימת שונות בעמידה בהמלצות המקצועיות לפעילות גופנית בין האוכלוסיות השונות של המשרתים בצה"ל. בבחינת המשתנים ברמות ההשפעה השונות עולה כי הסיבות העיקריות לכך נגזרות מעמדות הפרט כלפי פעילות גופנית ותפיסת המסוגלות העצמית של הפרט. בנוסף ממצאי המחקר מראים כי ישנה חשיבות רבה לאקלים והנורמות החברתיות ביחידה על דפוסי הפעילות הגופנית של הפרט. לממצאים אלו השלכות מעשיות חשובות לתכנון אורח חיים פעיל. במישור התיאורטי, ממצאים אלו תומכים במודל הסוציו-אקולוגי כמסגרת תיאורטית במחקר על רמות ההשפעה השונות ופעילות גופנית. במישור המעשי, הממצאים מרמזים כי על מנת לעודד אורח חיים פעיל מומלץ לתת דגש לגורמים הפסיכו-סוציאליים השונים. ניתן לעשות זאת באמצעות התערבות רב אסטרטגית הכוללת חיזוק תחושת המסוגלות וחיזוק רמת הידע ועמדות הפרט בנושא פעילות גופנית, לצד תוכניות התערבות קהילתיות (לדוגמא - יצירת סביבה חברתית תומכת באורח חיים פעיל ביחידה).