שנת סיום: 2018
כותרת עבודת הדוקטורט: הקשר בין תמיכה חברתית, בריאות פיזית ונפשית ותפיסה עצמית של מסוגלות הורית של נשים בתקופה לאחר הלידה
מנחה: פרופ' אורנה בראון-אפל
רקע: אחד הגורמים החשובים המשפעים על הבריאות הפיזית והנפשית של האישה אחרי הלידה ותפיסתה את המסוגלות העצמית ההורית שלה הוא התמיכה החברתית, במיוחד כאשר זאת מוענקת על ידי אחרים משמעותיים. סביבה שמספקת גורמים חיוביים, כמו תמיכה חברתית, יכולה לעזור לאם כנגד השפעות שליליות אפשריות אחרי הלידה.
חקר הנושא של תמיכה חברתית התמקד בהיבט החיובי של התמיכה החברתית והתייחס מעט לאיכות התמיכה החברתית המוצעות על ידי רשתות משפחתיות בתרבויות שונות ומאינטראקציות המתרחשות במהלכה. הקשרים והיחסים עם האחרים במהלך התמיכה החברתית יכולים להצמיח חוויות שליליות, ולעיתים קרובות מיצרים אלמנט של חשיפה לאכזבה, קונפליקטים, מתחים, ותחושת אי נעימות. ההיבט השלילי של התמיכה החברתית והשפעתו על תפקוד האם ותפיסתה את המסוגלות העצמית ההורית ומצבה הנפשי והפיזי לאחר הלידה כמעט ולא נחקר. חקר הנושא התמקד יותר בהשפעתו על שכיחות דכאון לאחר הלידה.
חשיבות המחקר: מחקר זה יוסיף ברמה התיאורטית לידע הקיים בנושא, ספקי שירות הבריאות צריכים להיות ערים לרקע התרבותי של המטופלות שלהם כדי להתחשב בצרכיהן והעדפותיהן למשאבים חברתיים ולהבין יותר את הגורמים החברתיים והתרבותיים אשר משפיעים על השיקול שהאם מגבשת לגבי היכולת והיעילות שבה היא מתמודדת עם הדרישות והצרכים של התינוק. ברמה הפרקטית יתאפשר להתערב במשפחות בהן יש דיווחים על השפעות שליליות ולנסות לשפר היבטים שונים בנושא איכות התמיכה החברתית באישה בתקופה שלאחר הלידה.
המטרה: המחקר יבדוק את הקשר בין ההיבטים החיוביים והשליליים של התמיכה החברתית בתקופה שלאחר הלידה לבין הבריאות הפיזית והנפשית ותפיסת המסוגלות העצמית ההורית בקרב נשים יהודיות וערביות. וננסה לעמוד על מאפייני הקהילה הקרובה והסביבה החברתית הרחבה, המתבטאים באינטראקציות חברתיות המתרחשות במהלך התמיכה החברתית ובמנהגים הקיימים באותן תרבויות הקשורים לתמיכה הניתנת לאישה לאחר הלידה.
השיטה: מחקר זה, הוא מחקר מעורב- Mixed Method המורכב משני שלבים. השלב הראשון: הוא מחקר איכותני שבוצע בקרב 17 נשים ערביות ויהודיות לאחר הלידה, במהלך חודש יוני 2013 ועד פברואר 2014. הממצאים של המחקר הזה, מלמדים על ההשפעה המעורבת, החיובית והשלילית, של התמיכה החברתית בנשים לאחר הלידה, אך גם על האפשרות לראות בתופעה ביטוי למציאות התרבותית המתרחשת באוכלוסיות מסורתיות בכלל, וכנראה גם בסיטואציות שונות ובהקשרים אחרים.
השלב השני הוא מחקר כמותי- עוקבה פרוספקטיבי בו ידגמו 350 נשים יהודיות וערביות, תושבות הצפון, לאחר הלידה המבקרות בטיפות החלב של משרד הבריאות. יבחרו נשים שילדו במועד תינוק בריא.
המחקר יבוצע בשתי נקודות של זמן: בתקופה של חודש לאחר הלידה וארבעה חודשים לאחר
מכן. משתתפות המחקר יקבלו שאלון למילוי עצמי בהיגען למעקב בטיפת חלב עם התינוק שלהן, וימסרו אותו לחוקרת במעטפה סגורה באותו יום. בשלב השני של המחקר החוקרת תיצור קשר טלפוני עם משתתפות המחקר ויתבקשו לענות שוב על אותו השאלון.
בחירת האזורים בהם יבוצע המחקר הוא לפי אשכולות המדד החברתי- כלכלי. ייבחרו אזורים השייכים לאשכול 2-5 (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2014).