שנת סיום: 2019
כותרת עבודת הדוקטורט: הגורמים והתפיסות המשפיעים על בחירות הטיפול של חולות סרטן השד בישראל
מנחים: דר' שולי ברמלי-גרינברג, דר' יצחק זיידיס, פרופ' מנפרד גרין
תקציר
רקע - סרטן השד הינו סוג הסרטן השכיח ביותר בנשים בישראל ובעולם. המחלה מציגה בפני הרופאים והחולות מספר צמתי החלטה בהם המידע הקליני לא תומך באופן ברור בבחירה אחת על אחרת ומחקר רב הוקדש לתהליכי קבלת ההחלטות של רופאים בצמתים אלה. אולם, חוסר הוודאות משאיר משקל רב להחלטות החולה, וגורם לעיתים לחולות לבחור בטיפולים קשים מהמומלץ על ידי הקווים המנחים לטיפול בהתבסס על רקע החולה, מקורות מידע לא רשמיים, פחדים וחוסר אמונה בצוות המטפל. המחקר שלנו עוקב אחרי מהלך המחלה המלא של חולות סרטן השד ואחר הגורמים והתפיסות המשפיעים על בחירות הטיפול שלהן בצמתי המחלה העיקריים.
מטרה - זיהוי וניתוח של גורמים ותפיסות המשפיעים על בחירות טיפול של חולות סרטן שד בישראל בצמתי החלטה שכללו את בחירת בית החולים, בחירת המנתח, בחירת הליך הניתוח, בחירת המשלב הטיפול האונקולוגי ובחירת מידת המעורבות בתהליך קבלת ההחלטות.
שיטה – בוצעה סקירת ספרות לחמשת צמתי ההחלטה ובעקבותיה בוצע מחקר איכותני מקדים מובנה למחצה בקרב 19 חולות, שני בני זוג ושלושה אנשי צוות. ממצאי המחקר האיכותני נותחו בתכנת ATLAS.ti ויחד עם ממצאי סקירת הספרות אפשרו לנו לבנות שאלון כמותי בן 79 שאלות, שהתבסס ברובו על שאלונים קיימים, והתמקד בחמישה משתנים תלויים לאורך הטיפול במחלת הסרטן: מידת המעורבות של החולות בקבלת ההחלטות, בחירת המוסד המטפל, בחירת המשלב האונקולוגי, בחירת היקף הניתוח להסרת הגידול ובחירת המנתח. אחרי קבלת אישור מועדת האתיקה של אוניברסיטת חיפה וקבלת אישורי הלסינקי מהמוסדות המגייסים, הועבר השאלון כסקר טלפוני ל- 179 נשים יהודיות בגילאי 30-85, שאובחנו כחולות בסרטן השד עד חמש שנים לפני הכניסה למחקר והחלימו. הסקר הטלפוני בוצע כמחקר חתך, בקרב מתנדבות שגויסו במדגם נוחות במרפאות השד בבתי החולים קפלן וולפסון, ובמרכז השד בטבריה. ניתוח הנתונים בוצע בעזרת התכנה הסטטיסטית IBM SPSS Statistics , release 21. וכלל את ניקוי הנתונים, התאמתם להשערות המחקר, ניתוח דו משתני (chi-square), ניתוח Pearson למולטי- קולינאריות, רגרסיה ליניארית בינארית (Forward Conditional) וניתוח Goodness of Fit בשיטת Hosmer–Lemeshow test.
מסקנות – המחקר שלנו מציף את החשיבות העצומה שיש לאמון בין החולה לרופא המטפל, ואת העובדה כי חולות רבות שאינן מאמינות ברופא המטפל בוחרות לעזוב את בית החולים לטובת טיפול בבית חולים אחר, דוגמא קיצונית של יחסי חוסר אמון ושל בעיית המנהל והסוכן.
המלצות - לבתי החולים נמליץ לתת אפשרות להמתנה של מספר ימים בין מסירת אבחנת המחלה לפגישת הייעוץ הראשונה, ולהציג בפגישה צוות רחב של מטפלים, על מנת לאפשר לנשים להפנים את דבר מחלתן ולשפר את הקשר עם צוות המחלקה. לאנשי מדיניות הבריאות נציע לנטר את מעבר החולות בין גורמי הטפול השונים, לנסות ולאתר את גורמי המעברים הללו תוך התמקדות בערך הכלכלי של תהליכי האבחנה והטיפול כפי שהם נתפסים ע"י הנשים.