אפידמיולוגיה

האפידמיולוגיה מהווה מדע בסיס מתפתח ורב עוצמה למחקר וליישום בתחום בריאות הציבור והרפואה הקלינית. שימושי האפידמיולוגיה בתחומי בריאות הציבור הינם רבים בהיותה המדע המרכזי המשלב את אמנות הריפוי עם המדעים המדויקים, תוך ניסיון להביא לרפואה את המימדים והמדדים הכמותיים בכל תחומי הבריאות.
היעד העיקרי של המגמה הוא להכשיר חוקרים להובלה עצמאית, תכנון, ביצוע, ועיבוד סטטיסטי של מחקרים במגוון תחומים ויעדים ברצף הבריאות והחולי: מחקרים אטיולוגיים לזיהוי ואפיון של סיבות למחלות ושל אינטראקציות בין מאפיינים גנטיים וסביבתיים בגרימת מחלות, מחקרים להכרה ולהבנה של מהלך מחלה וגורמים פרוגנוסטיים, ניסויים לבחינת התוצאים של התערבויות ופיתוחים חדשניים לטיפול ומניעה של מחלות ומחקרים להערכה ובקרת איכות של שירותי בריאות.
בנוסף להכשרה המחקרית, מקנה המגמה כלים לקריאה ביקורתית של מאמרים ולהסקה ופענוח של מידע אפידמיולוגי, כלים לתכנון, איסוף וכריית מידע ממאגרי מידע רפואיים (קליניים ואפידמיולוגיים), ועקרונות לשימוש במידע תקף לקבלת החלטות קליניות יומיומיות, כמו גם עקרונות קבלת החלטות בקביעת מדיניות מניעה וגילוי מוקדם של מחלות.
האפידמיולוגיה עוסקת במדידת תחלואה וחקר התפרצויות הן בנושאי הבריאות הקלאסיים כמו מחלות זיהומיות והן במגפות המודרניות של העולם המערבי:  מחלות לב, סרטן, סוכרת, מחלות נוירולוגיות ועוד. בהתאם מוצעים במגמה קורסי בחירה המאפשרים הכרת ההיבטים וכלי המחקר הייחודיים בתחומי האפידמיולוגיה השונים ובאוכלוסיות בעלות צרכים ייחודיים.
ההכשרה תכלול ביצוע מחקר אפידמיולוגי בתחומי ההתעניינות או העבודה של הסטודנט.