בשל המצב, אין קבלת קהל פרונטלית.

יש לפנות בטלפון, דוא"ל או דרך הטופס ב"צור קשר".

 

תנאי קבלה לשנת לימודים תשפ"א: שינוים בבחינת כניסה באנגלית

 

בית הספר לבריאות הציבור

מידע למועמדים

תואר שני ודוקטורט

מידע לסטודנטים

סילבוסים, קורסים, מערכת שעות ועוד

מגמות

אפידמיולוגיה, מנהל מערכות בריאות, קידם בריאות...

מחקר

מרכזים ומחקים הפועלים בבית הספר

מגמת לימודים חדשה

ביוסטטיסטיקה

עכשיו, יותר מתמיד, בריאות הציבור קוראת לך!

על בריאות הציבור בימי מגפת הקורונה

פרופ' שירה זלבר-שגיא, ראשת בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה

המונח בריאות הציבור מאגד בתוכו מגוון רחב מאוד של תחומים, החל מאפידמיולוגיה וביוסטטסטיקה שהן התשתית של הערכת תפוצת מחלות וגורמי הסיכון שלהן, דרך תכניות קידום בריאות, הערכת היבטים פסיכולוגיים וסביבתיים של תחלואה ושל התנהגות האדם, בניית מודלים לשינוי התנהגות, ועד לקביעת מדיניות ויצירת מתווה כלכלי, ארגוני ופוליטי לאומי ובינלאומי למען שיפור בריאות הציבור.

בריאות הציבור כוללת בתוכה התמודדות הן עם מחלות מדבקות ומגיפות והן התמודדות עם מחלות כרוניות כמו אלו המאפיינות את המאה ה- 21. גם בעידן בו עיקר התחלואה היא כרונית (השמנה, סוכרת, מחלות לב וכו') אנו מגלים כי המחלות המדבקות, דוגמת הקורונה, עדין מאיימות על האנושות  ונהיה חייבים להיות ערוכים בהתאם. אנו ניצבים בתחילתו של עידן חדש בו נידרש ליישם מניעה וטיפול בתחלואה כרונית ואקוטית במקביל ובאיזון הדדי, תוך הבנה שיש להסתכל על  האדם כמכלול.

לדוגמא, השילוב של הקורונה עם תחלואה כרונית מביא לתוצאים חמורים יותר. בעיות נפוצות כיתר לחץ דם, סוכרת והשמנה קשורות בסיכון מוגבר לסיבוכים ותמותה בקרב חולי קורונה. מחלות כרוניות אינן נעלמות בעיתות משבר ומגיפה אלא רק מחמירות, ולכן, שמירה על משקל גוף, איזון סוכרת, יתר לחץ דם, בריאות הלב, מערכת העיכול והכבד חשובים אף יותר. גם למצב הנפשי השלכות בריאותיות חשובות שכן סטרס נפשי מחליש את מערכת החיסון ואף מוביל להתנהגות בריאות שלילית כמו אכילה לא בריאה, היעדר פעילות גופנית, שתייה מוגברת של אלכוהול וצריכת סמים. תובנה זו ממחישה כמה כל ענפי בריאות הציבור חשובים וצריכים לעבוד בשיתוף פעולה.

בואו ללמוד באחד ממסלולי הלימוד שלנו ותוכלי לשלב כוחות בקידום בריאות הציבור בישראל ובעולם.

 

על תזונה בריאות והתנהגות בימי מגפת הקורונה

ד״ר רוני אלרן-ברק, ראשת המגמה לתזונה, בריאות והתנהגות 

ההתנהגות התזונתית של הציבור עומדת למבחן בתקופת משבר הקורונה. במגמה לתזונה, בריאות והתנהגות נלמד כיצד מצבי סטרס קיצוניים (כדוגמת משבר הקורונה) יכולים להעמיד במבחן את ההתנהגות התזונתית של הציבור, בכלל זה ההתנהגות התזונתית של אנשים בריאים וחולים. נלמד על התנהגויות תזונתית בזמן משבר בקרב אוכלוסיות מיוחדות (לדוגמא – אנשים עם מחלה כרונית, קשישים, מטופלים במסגרות בריאות הנפש), ונקנה יכולת ניתוח והבנה אודות התפר שבין התנהגות תזונתית לבין היבטים חברתיים, תרבותיים ופסיכולוגיים. הלימוד יתמקד ברמת המיקרו (בכדי לפתח התערבות ממוקדת בפרט) והן ברמת המאקרו (בכדי לפתח התערבויות ברמת הקהילה) לצורך תכנון, ביצוע והערכת התערבויות בתחומי התנהגות תזונתית והמדיניות התזונתית.

בעקבות ההתפשטות מגפת הקורונה בישראל, ובעיקר החל מאמצע חודש מרץ 2020, חלו שינויים דרמטיים בסטינג (setting) הטיפולי של מרבית הטיפולים הדיאטניים המתנהלים במכונים הציבוריים והפרטיים. הדרישה לריחוק חברתי (social distancing) הכתיבה שינוי מידי בחלק ניכר מהטיפולים. מרבית הטיפולים המסורתיים ("פנים אל פנים") הופסקו, והמטופלים נאלצו לעבור במהירות, ויתכן שללא הכנה מספקת, לטיפולים מקוונים (online treatment). נראה כי חלק מהמטופלים, גם אם לא כולם, חוו כתוצאה מהמעבר לטיפול מקוון, כמו גם כתוצאה ממשבר הקורונה, קושי משמעותי, אשר בא לידי ביטוי במצבם הרגשי והנפשי (לדוגמא – צמצום האכילה בקרב מטופלים עם אנורקסיה נרבוזה ועלייה בתדירות הבולמוסים וההקאות בקרב מטופלים עם בולימיה נרבוזה). לאור התפקיד המרכזי של הברית הטיפולית בתהליך הטיפול הדיאטני, ובהינתן השינוי החד בתנאי הטיפול, נרצה לבחון כיצד והאם שינוי הסטינג הטיפולי (אשר הוכתב כתוצאה מהדרישה לריחוק חברתי) יצר שינוי במאפייני הברית הטיפולית הנרקמת בין המטופלים לבין הדיאטנים אשר מלווים אותם.

על קידום בריאות , תקשורת סיכונים בימי מגפת הקורונה

פרופ' אורנה בראון אפל, פרופ' ענת גסר-אדלסבורג

בקידום בריאות אנו לומדים על כל האספקטים התורמים לחיים בריאים הן מבחינה פיזית והן נפשית, כיצד ניתן לעזור לציבור לאמץ התנהגויות מגנות ותומכות בריאות ועד חיזוק המשאבים הפנימיים שלנו להתמודדות עם השינוי שחל בחיים שלנו בתקופות שגרה ובמצבי משבר.

 בתקופה של משבר הקורונה שפקד אותנו, שגרת החיים שלנו הופרעה ואנו מגששים למציאת שיגרה חדשה שבה נוכל לקיים אורח חיים המשלב רווחה. בכל סיטואציה של קושי ניתן למצוא כלים שיעזרו לנו להנות מהחיים, ולזהות את הדברים שיגרמו לנו שמחה, לא חשוב כמה הם קטנים, אנו יכולים להתרכז בהם וליצור לנו סביבת חיים חיובית. תפיסת העולם שלנו החיובית תעזור לנו להתגבר על הקשיים, ולגלות אופטימיות והבנה שהמצב תחת שליטתנו. כל אלה יעזרו לנו ולמשפחתנו להתמודד וכך נוכל להרגיש גם טוב עם עצמינו.

במשבר הקורונה, הציבור נדרש להיענות להנחיות של מקבלי החלטות. ההיענות להנחיות הינה מפתח חשוב בהתמודדות עם המשבר מבחינה לאומית. החשיבות הגדולה של ההסברה ומסירת המידע לציבור היא משמעותית ויכלה להשפיע על התנהגות של הפרט ומניעה של הידבקות מנגיף הקורונה של האוכלוסייה.

במסגרת מגמת קידום בריאות אנו נלמד מיומנות ונקבל כלים, כיצד להתמודד ולקדם סביבה מניעה בטוחה הן במעגל האישי שלנו והן החברתי, שיעזרו לנו לפתח תכניות התערבות המתאימות למצבי שגרה ומשבר בריאותי. בנוסף נקבל כלים מתחום ההסברה ותחום תקשורת הסיכונים, כלים ייחודים שבית הספר לבריאות הציבור ומגמת קידום בריאות באוניברסיטת חיפה הם מהמובילים שלה.

במגמת קידום בריאות תקבלו כלים אישיים חברתיים ותקשורתיים.

על ביוסטטיסטיקה בימי מגפת הקורונה

ד"ר פבל גולדשטיין

התפרצות נגיף הקורונה והתקופה המורכבת שאנו עוברים כרגע מעלות שאלות רבות בנוגע לעתיד. כשנצא מהבידוד נצטרך לטפל בנזק הכלכלי, הבריאותי והחברתי שנגרם. בעידן הנוכחי של מידע ונתונים מן הראוי  שההחלטות החשובות על העתיד של כולנו יתקבלו בהסתמך על ניתוח מידע. ביוסטטיסטיקאים הם האנשים שנמצאים מאחורי הקלעים של מקבלי החלטות. הם מבצעים ניתוחים סטטיסטיים על נתונים בהקשרים רפואיים ולמען בריאות הציבור. מטרות ניתוחים אלו הן לבחון טיפולים חדשים ודרכי מניעה למחלות. ביכולתם לחזות  התפשטות של מחלות ולפתח  מודלים לאבחון.

הזינוק העכשוי בתחום מדעי הנתונים גורם ללידה מחודשת של  הביוסטטיסטיקה. הדרישה לביוסטטיסטיקאים צפויה לגדול ב-34% במהלך עשר השנים הקרובות. כמו כן, ביוסטטיסטיקה דורגה כתואר המתקדם המבוקש ביותר על פי נתוני שכר, התקדמות ושביעות רצון בעבודה. המקצוע מהווה בסיס איתן למגוון אפשרויות תעסוקה, כולל עבודה מרחוק.

ביוסטטיסטיקאים/ות  משתלבים/ות בהצלחה כחוקרים/ות עם התמחות בניתוח נתונים רפואיים בסטארטאפים בתחומי הרפואה והבריאות, בחברות פרמצבטיות, ביו-רפואה, ביו-הנדסה, חברות יעוץ ביוסטטיסטי (למשל, עבור ניסויים קליניים), בתי חולים, מכוני מחקר, יחידות אקדמיות, וארגונים העוסקים בתחומים סמוכים לעולם הרפואה.

אנו שמחים לבשר על פתיחת המגמה לביוסטטיסטיקה שסיסמתה תואר פרקטי עם משמעות!

המרצים שלנו, מומחי ביוסטטיסטיקה באקדמיה ובתעשיה, יסייעו לכם לסיים את התואר עם ידע ויכולות הדרושות בשוק העבודה

נשמע מעניין? תקבלו מידע נוסף ב- http://publichealth.haifa.ac.il/he/programs/biostatistics

 

על אפידמיולוגיה בימי מגפת הקורונה

ד"ר גלית וינשטיין, פרופ' ליטל קינן-בוקר

האפידמיולוגיה היא המדע הבסיסי ביותר בתחום בריאות הציבור. היא עוסקת בחקר השכיחויות של מצבי בריאות ומחלות בקבוצות אוכלוסייה שונות, ובהבנת הסיבות להופעתם בקבוצות אלה.

נגיף הקורונה SARS-CoV-2 גורם למחלה זיהומית חדשה שאינה מוכרת למדענים. לכן, למחקר האפידמיולוגי תפקידים חיוניים בחקר מחלה זו ובמניעתה. על סמך ממצאים אפידמיולוגיים על הקורונה ניתן היה ללמוד על היקף התפשטות המחלה באזורים גיאוגרפיים שונים ובאוכלוסיות שונות. כמו-כן, החלטות ממשלה במדינות השונות התבססו על חקר התפלגות החולים ומקורות ההדבקה, מידת ההידבקות בנגיף וקצב ההדבקה כדי לקבוע אסטרטגיות מניעה הכוללות בידוד למשך 14 יום לאנשים בסיכון להדבקה וסגר כללי. חקירות אפידמיולוגיות של חולים עזרו במניעת הדבקה על-ידי בידוד אחרים שבאו במגע איתם. ניסויים קליניים מסייעים באיתור תרופות יעילות למחלה. גם תכנון אסטרטגיות היציאה מן המשבר מצריך מחקר אפידמיולוגי מעמיק, המשלב מודלים מתמטיים וסטטיסטיים.

האפידמיולוגיה עוסקת בחקר אוכלוסיות אך אינה מוגבלת לחקר מחלות מדבקות. על-אף חשיבותה הברורה של האפידמיולוגיה במניעת התפשטות נגיף הקורונה, יש לה תפקידים רבים ומשמעותיים גם במניעת מחלות כרוניות, כגון סרטן, מחלות לב ואלצהיימר, והיא עוסקת גם בגורמים להם ובכללם גנטיקה, אורחות חיים וסביבה. לאפידמיולוגיה תרומה רבה גם בתחום הערכת שירותי הבריאות והתערבויות לקידום בריאות, גילוי מוקדם של מחלות, ניהול סיכונים וקבלת החלטות בתחום הבריאות ועוד.

במגמת אפידמיולוגיה תהיו בחוד החנית! תוכלו לחקור את ההתפלגות של מחלות שונות ואופן התפשטותן ולהבין כיצד ניתן למנוע אותן.

על תכנית MPH עם התמחות בשירותי בריאות נפש בימי מגפת הקורונה

ד"ר שרון שניטמן

בריאות נפש מציגה אתגרים מגוונים לעובדים מקצועיים בבריאות הציבור, לרבות סטיגמה, זיהוי גורמי הסיכון, הגברת המודעות בנוגע להפרעות נפש ובנוגע לטיפול הרלוונטי, צמצום הפערים בבריאות נפש ושיפור הגישה לשירותי בריאות נפש, בייחוד עבור אוכלוסיות אשר נפגעות באופן בלתי פרופורציונלי מגורמי הסיכון השונים לבריאות נפש.

בימים אלה, התפרצות נגיף ה-COVID-19, עם התפשטותו המהירה ושיעורי התחלואה והתמותה הגבוהים כתוצאה ממנו, גורמת לבהלה ולחרדה משמעותיות ברחבי העולם. ייתכן כי אנשים בכלל וקבוצות סיכון מסוימות בפרט (לדוגמא, עובדי קו ראשון במערכת הבריאות, אנשים עם בעיות בבריאות נפש, כגון שימוש לרעה בחומרים השונים, חרדה ודכאון), יסבלו מרמות גבוהות של מתח וטראומה נפשיים הקשורים ל-COVID-19. אלו עלולים להוות גורם שלילי בטווח הארוך ובטווח הקצר, וכן עלולים לפגוע בביצועיהם בעבודה, בהתנהגותם ובבריאות נפשם של אנשים.

בית הספר לבריאות הציבור, בשיתוף עם החוג לבריאות נפש קהילתית, יצר תכנית לימודים (ספח) שבמסגרתה תלמידי MPH יתמחו בבריאות נפש קהילתית. מטרתה של תכנית לימודים זו היא להכשיר ולטפח עובדים מקצועיים בבריאות הציבור. סטודנטים שילמדו בתכנית זו יצברו ידע בתיאוריה ובפרקטיקה בבריאות הציבור ויישמו ידע זה בעיסוקם בסוגיות הקיימות והעתידיות בבריאות נפש. לימודים בתכנית זו יאפשרו לכם להערך היטב ולתת מענה טוב יותר להשלכותיהן של מחלות נגיפיות, כגון COVID-19, על בריאות נפש קהילתית.

מעבר לעיסוק בהתפרצות הנוכחית של ה-COVID-19, ההתמחות בבריאות נפש נועדה להתייחס לשינויים החשובים שמתרחשים במגזר בריאות נפש קהילתית בישראל. בוגרי התכנית ינווטו בין מחקר, פרקטיקה, מנהל ופיתוח המדיניות בעולם בו קיימים אתגרים עצומים בבריאות נפש. התכנית מותאמת במיוחד לסטודנטים אשר מעוניינים לעבוד במערכת בריאות הנפש הציבורית ובארגונים קהילתיים.

אנו מזמינים אתכם להפוך לחלק מהדור הבא של עובדים מקצועיים בבריאות הציבור המוכשרים והמוכנים לשינויים ולאתגרים הקיימים והעתידיים במערכת בריאות הנפש.

על בריאות הקהילה בימי מגפת הקורונה

ד"ר מאיה פלד רז

האם המדינה יכולה לחייב אדם שאובחן עם covid-19 להימצא בבידוד? לחייב את הציבור לעטות מסכה? לאסור על לימודים בבתי הספר ובאוניברסיטאות? לחייב בבדיקת חום בכניסה למבנים?

ומה יקרה כשימצא חיסון לקורונה? האם ניתן יהיה לחייב את הציבור בהתחסנות? להתנות כניסת ילדים למערכת החינוך בהוכחת חיסון?

האם הנסיון לצמצם את נזקי הקורונה מצדיק צעדים אלו?

כיצד מקבלים החלטות מסוג זה?

מה הכללים שאמורים להנחות את קביעת מדיניות בריאות הציבור בישראל?

וכיצד כל אלו קשורים להתערבות של המדינה, של קופות החולים ושל בתי החולים בהתנהלות של שגרת הבריאות בישראל, ובכללן - איסור עישון במקומות ציבוריים? מיסוי אלכוהול? דיווח רופא על מטופל שמסוכן בנהיגה? בדיקות סקר למחלות מטבוליות בילודים?

בואו ללמוד איתנו לענות על כל השאלות הללו – וליישם בפועל את התשובות.

על מגמת מנהל מערכות בריאות ומגמת ניהול מערכות בריאות בימי מגפת הקורונה

פרופ' מאיר פוגטש, ד"ר מיה נגב

מגפת הקורונה הפנתה את הזרקורים אל מערכת הבריאות בישראל. משבר הקורונה מעמיד ביתר שאת סוגיות מרכזיות בתחום ניהול מערכת בריאות, לרבות תכלול ניהול מערכתי, קבלת החלטות בתנאי אי ודאות, הקצאת משאבים בניהול ארגוני, שיתוף ניהולי, ניהול משברים, וכדומה. בתקופה זו, הכותרות הראשיות באתרי החדשות עוסקות מדי יום בתהליכי קבלת החלטות בקרב מנהלים במערכת הבריאות. בימים אלה גובר העניין בשאלות בתחום מינהל מערכות בריאות: מהם המאפיינים של מערכות הבריאות הטובות בעולם, ומה מקומה של ישראל ביחס למדינות מפותחות? מה הקשר בין איכות מערכת הבריאות לבין שיעורי תמותה מנגיף הקורונה בכל מדינה? כיצד מתקבלות החלטות במערכת הבריאות, איך משלבים שיקולי בריאות, כלכלה וחברה בעיצוב מדיניות, הן בשגרה והן בחירום ובתנאי חוסר ודאות? במגמות מינהל וניהול מערכות בריאות נעסוק בשאלות אלה ואחרות בקורסים כגון: מערכות בריאות בעולם, מערכת הבריאות בישראל, כלכלת בריאות, ומדיניות ציבורית בבריאות. במגמות קורסי בחירה מגוונים בעלי אופי כלכלי, ניהולי, חברתי-קהילתי ויזמי/חדשני. בביה"ס, מגמות מינהל מערכות בריאות וניהול מערכות בריאות לומדות קורסים רבים במשותף, וגם מספר קורסים נבדלים: במגמת ניהול הקורסים מתמקדים ברמת המיקרו של הניהול. הקורסים מעניקים כלים למנהלי העתיד במערכת הבריאות להתמודדות עם אתגרי בריאות הציבור בשגרה ובחירום. במגמת מינהל הקורסים מתמקדים ברמת המאקרו של קבלת החלטות במדיניות ציבורית. בואו אלינו כדי להתמקצע בתחומים אלה.

 לקריאת טור העוסק בקבלת החלטות במשבר הקורונה / ד"ר נגב וחוב'

 

על בריאות סביבתית וגהות תעסוקתית בימי מגפת הקורונה

ד"ר יונה אמסטר

תחום הבריאות הסביבתית וגהות תעסוקתית עוסקים בשמירה על איכות האוויר והמים שלנו, מניעת זיהום הנגרם מפעילות תעשייתית, הפחתת סיכונים בסביבה הטבעית והתעשייתית, וכל אלו על מנת לשמור על בריאות הציבור. אם כן, מטרות אלו היו מאז ומתמיד שזורות בתחום בריאות הציבור, וכעת במהלך מגיפת ה- COVID-19 יותר מאי פעם.

תכנית הלימודים במגמה מתמקדת במדידה של כימיקלים בסביבה ובהבנת ההשפעות הרעילות של כימיקלים אלו על בריאות האדם. בנוסף, הסטודנטים לומדים על קידום בריאות בסביבת העבודה, מדיניות בריאות הסביבה וכיצד ניתן למנוע חשיפה לחומרים מסוכנים, כולל ה- SARS-CoV-2. מסגרת תכנית הלימודים כוללת סיורים למפעלים, בתי חולים ואתרי טבע.

בוגרי המגמה עוסקים בייעוץ לעובדי שירותי הבריאות בנושא מיגון נשימתי, מתן הנחיות למפעלים בנושא שמירה על בריאות העובד, וכן פיקוח על חיטוי במרחבים ציבוריים. חברי סגל המגמה נמנים עם החוקרים המובילים בתחום הבריאות הסביבתית והתעסוקתית, ועובדים בימים אלו בשיתוף פעולה עם ארגון הבריאות העולמי, משרד הבריאות, משרד העבודה והרווחה, במטרה לשמור על בריאות העובדים ולצמצם את אפשרויות החשיפה לנגיף הקורונה.  

שמירה על בריאות הציבור במהלך מגיפת COVID-19 דורשת איפוא שיתוף פעולה בין-תחומי. התכנית שלנו מכשירה מנהיגי בריאות עתידיים בתחום טוקסקולוגיה, אפידמיולוגיה, גהות תעסוקתית, ארגונומיה, בטיחות, רפואה תעסוקתית וסביבתית, קידום בריאות, מדיניות ומנהיגות. שילוב של מומחים מתחומים שונים הוא זה שיגן על ישראל והעולם מפני מגיפת קורונה ומגיפות אחרות בעתיד.

רוצים להיות מובילי מדיניות של המחר בתחום בריאות הציבור?

דבר ראש בית הספר

האוויר שאנו נושמים, המזון שאנו אוכלים, המים שאנו שותים ואף הכבישים בהם אנו נוהגים ושירותי הבריאות הניתנים – כולם בטוחים יותר בזכות מדיניות ותוכניות בריאות ציבור. בית הספר לבריאות הציבור הוקם באוניברסיטת חיפה לפני כעשור בכדי לטפל ברווחתם של אזרחי מדינת ישראל ולקדם נושאי בריאות גלובליים באמצעות למידה, מחקר ותקשורת. מיום הקמתו, בית הספר לבריאות הציבור אימץ גישה בינתחומית והוא מתבסס על מדעי החברה בכדי להבין בצורה טובה יותר התנהגויות הקשורות לבריאות ומניעת מחלות. בית הספר מכשיר את הדור הבא של אנשי מקצוע בבריאות הציבור בישראל בתחומים של בריאות הקהילה, קידום בריאות, ניהול שירותי בריאות, בריאות סביבתית, אפידמיולוגיה והתנהגות תזונתית. תכנית הלימודים האקדמית בנויה כך שתכין את הסטודנטים לתפקידים במערכת הבריאות, התעשייה הרפואית, מוסדות מחקר, אקדמיה, ארגונים בינלאומיים וארגונים לא ממשלתיים.

image

יצירת קשר

ראש בית הספר

ראש בית הספר

פרופ' שירה זלבר שגיא
טל': 04-828-8671(58671)
shira.zelber@gmail.com

מנהלן בית הספר

מנהלן בית הספר

גב' גילה פילוסוף-אסס
טל: 04-828-8675 (58675)
gassas@univ.haifa.ac.il

מרכזת בית הספר

מרכזת בית הספר

גב' מריה ליברזון
טל': 04-828-8597 (58597)
mliberzon@univ.haifa.ac.il

משרדים

פקס: 04-8288637

כתובת: בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה, שדרות אבא חושי 199, הר הכרמל, חיפה מיקוד 3498838

שעות קבלה
א' - ה' החל מ-08:30
בניין הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, קומה 4, חדר 425